מנהל.ת רכש ומנהל.ת תפעול נכנסים לפגישה…נשמע כמו התחלה של בדיחה, בפועל אלו מחלקות שאמורות להשלים אחת את השנייה, אם יש סינרגיה בין המחלקות ויש שיתוף פעולה פורה הדברים מתקדמים והעבודה זורמת. אבל אם כל מחלקה מתוסכלת מהתנהלותה של המחלקה השנייה, מתחילות בעיות ועיכובים בתפוקה.

לעיתים מצבים כאלו נוצרים מחוסר הבנת הקשיים בין המחלקות, העובדים לא ממש יכולים להבין את הקשיים ואת האילוצים במחלקה השכנה כל עוד הם לא מבינים לעומק את אופי העבודה, את מהות התפקיד ואת הקשיים, ולכן לא נוכל לצפות מהם להבין איפה ניתן לשפר ולהשתפר, כל מחלקה מפתחת יחס עוין ואינספור תלונות כלפי העובדים במחלקה השנייה.

חלק מהפתרון מתחיל מההבנה שאנחנו לא יודעים הכל, אנחנו לא מבינים את הקשיים, אנחנו לא מכירים את העבודה מבפנים, אנחנו לא יודעים מה גורם לעיכוב כזה או אחר, כל עוד לא ננסה ליום אחד להיכנס לעולמו של האחר, להבין את הקשיים בצד השני, ובאמת להקשיב.אז איך גורמים להקשבה אפקטיבית? הרי נעשו אינספור ישיבות בנושא, ותיבת המיילים מלאה…

סדנת design thinking מאפשרת לצוותים להביע את עצמם במלואם, להוציא תסכולים, חששות ותקוות, הסדנה מאפשרת העלאת רעיונות ופתרונות מהעובדים, בדרך ייחודית שמעודדת חשיבה מחוץ לקופסה, בדרך זו העובדים עוברים תהליך שבסופו הרעיונות לפתרון האתגר נולד מתוכם, עובדה זו תורמת לאימוץ הרעיון, להטמעתו ביתר קלות, ולפתיחת ערוצי תקשורת נקיים מפוליטיקה ומאגו.

איך?

סדנה היא מרחב בטוח, כל קול נשמע, כתיבת הרעיונות נעשית בצורה אנונימית

מה?

מתרכזים באתגר אחד, לא קופצים מנושא לנושא וחותרים לכמה שיותר רעיונות ופתרונות ישימים

למה?

לעובדים: כי כולם רוצים לבוא לעבודה בכיף, להיות אפקטיביים, שהעבודה תזרום ותתבצע.
להנהלה: חסכון בזמן וכסף, התמקדות במטרה, יצירת אווירה שיתופית במקום העבודה ויצירת מחויבות ומחוברות אצל העובדים.